בני האדם נוטים לייחס בהרבה מקרים לזולת תכונות רק בגלל השתייכותם לקטגוריה כלשהי או קבוצה חברתית מסוימת ובכך מתעלמים מהתכונות הייחודיות של הזולת. למרבה הצער, החברה נוהגת כך גם עם אנשים מגמגמים, כלומר מייחסת לאדם המגמגם תכונות בד"כ שליליות רק בשל השתייכותו לקטגוריה של המגמגמים.
החברה תופסת את המגמגמים כאנשים שונים, מוגבלים, נחותים, טיפשים, לעיתים כמפגרים, כבעלי הפרעה נפשית, מופנים וחסרי ביטחון. החברה אף מתייחסת אל המגמגמים כאל מצורעים, כאל מסכנים מנסה להתחמק מהתקשרות עימם. החברה מתנהגת כלפי המגמגם ברחמנות, בהתנשאות ורק לעיתים בסבלנות. ייחוס התכונות השליליות והתייחסות החברה נובעים מבורותה, חוסר המודעות שלה, דעות קדומות ומיתוסים שאבד אליהם הכלח. החברה אינה מודעת דיו למהו הגמגום בכלל ומיהו המגמגם בפרט ולפיכך במקום לתהות על קנקנו של המגמגם, לנסות להכיר אותו ולהיווכח שהשד אינו נורא כל כך היא מייחסת מיד תכונות שליליות שרק גורמות עוול ועגמת נפש.
נכון שקשה לשנות דעות קדומות וסטריאוטיפים אך ע"י הגברת המודעות של הגמגום נוכל להראות לחברה שהאדם המגמגם הינו אדם ככל האדם וכי הוא רק מתקשה בלהפיק את דיבורו בצורה נכונה וכן ללמד את החברה כי גמגום אינו מעיד מאומה על יכולתו האינטלקטואלית של המגמגם, על כישוריו או כישרונותיו.
