אמב"י - ארגון המגמגמים בישראל

בתי בת ה-3 החלה לגמגם קלות - רק בתחילת הדיבור, חזרה על ההברה הראשונה של המילה הראשונה. לי זה נראה כמו איזו תופעת ילדות חולפת. עם זאת, הייתי רוצה לדעת האם תופעה כזו אכן קיימת ונפוצה (במידה זו או אחרת) ובאיזה שלב עליי להבין שהדבר לא יחלוף מעצמו וכי יש לאבחן ולטפל בגמגום. עוד אציין, כי לא קרה דבר כלשהו חריג (לפחות שאני מודעת לו), שעשוי היה להיות הטריגר לכך.

גמגום הוא תופעה שאכן אופיינית לגיל הצעיר. כ-5% מהילדים בגיל טרום בי"ס עוברים שלב של גמגום. במרבית המקרים (כ70-90%) הגמגום חולף ללא כל התערבות, ואחוזי ההחלמה מהגמגום אפילו גבוהים יותר בקרב בנות. ולכן, במידה ואין במשפחתכם אנשים עם גמגום, מרבית הסיכויים שהגמגום של בתך הוא אמנם דבר שיחלוף בתוך זמן קצר. ברוב המקרים הגמגום חולף בתוך מספר שבועות ועד שלושה חודשים, ואולם יש מקרים שהגמגום יכול לחלוף רק לאחר מספר שנים.

שאלה החשובה היא האם יש לפנות לאבחון, ואם כן באיזה שלב? לשאלה זו אין תשובה מוחלטת, וקיימות גישות שונות. באופן כללי, המלצתי היא לחכות זמן קצר ולראות מה קורה. אם חולפת תקופה של עד 3 חודשים ואין שיפור משמעותי בגמגום, כדאי לפנות לאבחון אצל קלינאי תקשורת. אם, לעומת זאת יש מגמה ברורה של שיפור בדיבור, ניתן לחכות מעט יותר. בניגוד למה שציינתי עד כה, אם הילדה מגלה סימני מצוקה מהקושי, או שהדבר מדאיג אתכם מעט יותר, אין מקום להשתהות. במקרה זה כדאי לפנות לאבחון כדי להעריך את הנושא ביתר פירוט, ולקבל הדרכה לגבי דברים שבאפשרותכם (ההורים) לעשות כדי לסייע לה, גם אם לא מתחילים בטיפול בדיבור.
בכל מקרה, בהצלחה!

ד"ר עופר אמיר
קלינאי תקשורת