אמב"י - ארגון המגמגמים בישראל

מהו גמגום?
גמגום היא הפרעה תקשורתית הפוגעת ביכולת לדבר באופן שוטף. הגמגום מופיע לרוב בגיל שנתיים עד 4 שנים, אך יכול להופיע גם מאוחר יותר. כ-5% מאוכלוסיית הילדים עוברים תקופה של גמגום. אצל רובם (75%) הגמגום נעלם כעבור חצי שנה או יותר. אצל 1% מקרב הילדים, הגמגום אינו חולף, והופך לבעיה כרונית. כאשר הגמגום נמשך לפחות 3 שנים, קיים סיכוי נמוך שהוא יחלוף. לפיכך, הסיכוי לכך שילד בגיל בית הספר יפסיק לגמגם, נמוך. התדירות ומידת הקושי של הגמגום יכולים להשתנות באופן קיצוני בהתאם למצב בו הילד נמצא. למשל, יתכן מצב בו הילד לא יגמגם, או שיגמגם מעט, כאשר הוא מדבר עם חברו הטוב, אך כאשר הוא מתבקש לדבר בכיתה, הוא יגמגם יותר. גמגום נוטה להשתנות גם על ציר הזמן, ללא כל סיבה נראית לעין. לילד המגמגם יכולה להיות "תקופה קלה" במהלכה הוא יגמגם מעט, ו"תקופה קשה" בה הוא יגמגם יותר. תקופות כאלה יכולות להמשך שבועות או חודשים. מספר הבנים המגמגמים עולה על מספר הבנות המגמגמות, ביחס של 1:4 לערך.

גמגום כולל בדרך כלל תגובות שליליות המתעוררות אצל הילד המגמגם עקב חוסר השטף שלו: תחושת פחד וחרדה, מתח, אשמה, בושה. ילד מגמגם אולי יבחר להימנע מדיבור, מקשר-עין, או מהשתתפות במפגשים חברתיים. בכיתה הוא אולי יימנע מהשתתפות בשיחות או שיעדיף להגיד שאינו יודע את התשובה לשאלה שנשאל. לגמגום יכולה אם כן להיות השפעה בתחום הרגשי, החברתי, התקשורתי והלימודי של הילד, ובגיל בית הספר, הגמגום יכול להפוך למגבלה קשה עבורו. בגיל זה, בו חשוב לו יותר ויותר להיות כמו כולם ולהשתלב חברתית, הגמגום מהווה מכשול. בנוסף, רוב המטלות הלימודיות מבוססות על דיבור, אתגר לא פשוט עבור הילד המגמגם.

תרגום: תמר מלניק

לחץ/י כאן לצפייה: מניעת גמגום מדריך להורים

הערה: על מנת לצפות במאמר יש צורך להוריד את תוכנת Acrobat Reader - > להורדת התוכנה